הגשמת חלומות

חלום הוא פעילות מנטלית המתרחשת בזמן שינה היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות. לחלום שגרתי כמה מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, היעדר יכולת לשלוט בו ולכוון את השתלשלותו באופן רצוני, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט (הגדרת ‘חלום’, ויקיפדיה).

אז מה בין חלום – פנטזיה – הגשמת חלומות – להגשמת מטרות?
“בחיים יש כאלה העובדים כל היום, כאלה החולמים כל היום, וכאלה המקדישים שעה של חלימה לפני שהם יוצאים לעבודה כדי להגשים את החלומות האלה. עבור לקטגוריה השלישית, כי בה אין כמעט תחרות.” (מתוך ‘פעם בחיים – סיפור יוצא דופן של הקוסמוס של ניו יורק’ מאת גאווין ניושאם)
כמה פעמים אמרתם לעצמכם: ‘יש לי רעיון נהדר, אבל…’? כמה פעמים התחלתם להוציא לפועל תכנית שלכם, אבל לא המשכתם?
לכולנו יש חלומות: לפתוח עסק, לשנות מקום מגורים, להיות מאמן או מנחה, להתקבל למשרה מסוימת, לכתוב ספר, לשנות סגנון חיים, ועוד ועוד רעיונות נהדרים.
ואז… מגיע ה’אבל…’
‘רעיון נהדר, אבל… מאיפה יהיה לי הכסף’; ‘לעולם לא אצליח לעשות זאת’; ‘זה לא מתאים עכשיו – אולי בעתיד’; או: ‘יש הרבה מאמנים טובים בשוק, למה שיבואו אליי…’
וכך אנו מסתובבים בעולם עם חלומות ורצונות, פוגשים את המכשולים האובייקטיבים, פוגשים את הפחדים שלנו, את האמונות שלנו בנוגע לעצמנו וליכולותינו, ואת תפיסות העולם שלנו – והחלום? מתפוגג ונגוז.
כשמדובר על הפיכת חלומות למציאות, הבעיה לעתים נעוצה בעובדה שהחשיבה שלנו מבולבלת ולא לחלוטין קוהרנטית. אנו מערבבים בין החלום, תכנון והביקורת העולה.
נשאלת השאלה: איך אנחנו יכולים לצאת מהתקיעות? איך בכל זאת אנחנו יכולים לעשות סדר פנימי? לתת מקום אמיתי לחלומות שלנו, לתכנן ולארגן את התכניות שלנו באופן התואם את המציאות ולהיות פתוחים לקבלת משוב בונה.
בואו נחזור להגדרה של חלום:
“… היעדר יכולת לשלוט בו ולכוון את השתלשלותו באופן רצוני, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט.”
הבשורה הטובה היא, שכדי להפוך חלום למציאות עלינו להיות בעלי יכולת לשלוט, לכוון באופן רצוני – ובכך להפעיל מנגנוני ביקורת ושיפוט.
כיצד אנחנו יכולים לעשות זאת?
נשתמש בחוק “אליס בארץ הפלאות”, נשלוף את הסקרנות ואת מתכון ה”איך” שלנו, והפעם נלמד מוולט דיסני – ונשאל “איך” הוא הפך את חלומותיו למציאות.
“אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה”
(וולט דיסני)
דיסני (1901‒1966) היה אנימטור, מפיק, מייסד חברת דיסני ויוצר פארק השעשועים דיסנילנד. הוא היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר על סרטיו וזכה ב־22 פרסי אוסקר, מספר הנחשב הישג יוצא דופן. החברה שהקים בשנת 1919 קיימת ומצליחה עד עצם היום הזה. דיסני מגלם באישיותו את היכולת להקים חברה מוצלחת המבוססת על שילוב נדיר בין יצירתיות לבין הצלחה עסקית.
כיצד פעל דיסני?
כאשר נשאל דיסני “איך” הוא מצליח לעשות את חלומותיו למציאות, הוא הסביר כי הוא מפריד בין החלקים השונים המרכיבים את הגשמת החלום. הוא המציא מושג בשם Imagineering” ‒ הנדסת הדמיון ‒ כדי לתאר את התהליך שדרכו הוא מגשים דמיון במציאות. בכך הצליח להפוך פנטזיות לביטויים ממשיים ונתפסים. בפועל, דיסני יצר הפרדה בין שלושה מרחבים אסטרטגיים ותיאר זאת כדרך פעולה מכמה נקודות מבט. נקודות מבט אלה הן שלוש עמדות או שלושה מרחבים שונים הנמצאים גם באופן פיזי במיקום אחר בחלל:
במרחב הראשון הוא התמקד בחלום עצמו, כלומר כיצד החלום ייראה, ללא מחשבה המשלבת קשיים או פרטים מעשיים אחרים המלמדים כיצד אפשר להגשים את החלום. הוא פשוט ראה תמונה מנטלית עשירה של החלום לפרטי פרטים, באופן מלא ושלם.
במרחב השני הוא בדק את החלום אל מול המציאות: כיצד אפשר ליישם את החלום, לפעול באופן אופרטיבי כדי להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל. איך להגשים את החלום, לאפשר לו לקרות.בחלק זה הוא התרכז בנושאים המעשיים, יצר מסגרת פעולה, שלבי התקדמות, והתמקדות. למרחב זה דיסני המציא תהליך שאותו כינה: ‘Story Boarding’ ‒ פריסת הסיפור. בפריסת סיפור לוקחים את הרעיון ומתחילים ליצור תוכן עניינים המאורגן בסדר תהליכי המוצג כציורים וסימנים המורים על רצף עלילתי. זו דרך מעולה לתכנון וארגון של כל רעיון, החל מרמה של יצירת סרטים (המקור), דרך הוצאה לפועל של כתיבה ופרסום ספר, ועד פרויקט עסקי בכל תחום שהוא (הנדסה, מחשוב, מסעדנות, ועוד).
במרחב השלישי דיסני שם על ראשו את כובע המבקר, ונתן את דעתו על קשיים או על ביקורת העלולים להתעורר ולגרום בעיות בהגשמת החלום, מתוך מתן תשומת לב לטווח הקצר והארוך. חלל זה כונה: ‘The Sweat Room’ ‒ חדר ההזעה, משום שבחלל זה מתחילים לבקר ולשפוט את הפרויקט ללא מעצורים.
שלושת המרחבים קיבלו ביטוי ממשי. לכל אחד ייחד דיסני חדר נפרד, דבר שאפשר לו לחקור כל שלב בנפרד מבלי לבלבל או להתבלבל בין שלוש עמדות התפיסה (סגנונות החשיבה).

אחד מהאנימטורים של דיסני הצליח לתאר וליצור תובנה חשובה בנוגע לאסטרטגיה שהפעיל דיסני בבואו לעשות רעיון או חלום למציאות: “היו בעצם שלושה ‘וולט דיסנים’ שונים: בעל החזון החולם, איש המציאות, והמקלקל, ומעולם לא ידעת מי מהם יבוא לפגישה.” תיאור זה של אופן החשיבה והאסטרטגיה שהפעיל דיסני, ראוי שלא יהיה מקושר רק לתחום עבודתו של דיסני אלא שיהווה נקודת התייחסות המאפשרת תשתית אסטרטגית לכל תהליך יצירה באשר הוא.

בעוד שעבור דיסני היה מדובר בהתחלה על דרך פעולה אינטואיטיבית ובלתי מודעת, הרי שבהמשך, שלושת החללים, על תפקידיהם המוגדרים, נעשו לאסטרטגיה שבה החברה השתמשה.

אנחנו מזמינים אתכם להתבסס על האסטרטגיה של דיסני בהפיכת חלומותיכם למציאות ברת הגשמה. המשיכו לשאול “איך” והעמיקו בהבנת האסטרטגיה של דיסני. מצאו עבורכם עוד ועוד דוגמנים מהם אתם יכולים ללמוד – והגשימו את חלומותיכם!

(מבוסס על ספרה של ד”ר יפעת וינשטיין-זהר, המדריך השלם ל-NLP Practitioner)