הצלחה בחיים

הצלחה בחיים

אם יש שאלה שחוזרת פעמים רבות במהלך חיינו זו השאלה “איך אני מצליח/ה בחיים?” 

הרי, בואו נודה על האמת, כולנו רוצים להצליח פעם אחר פעם, ואם אפשר אז… “תארזו לי את זה בעטיפה גדולה ונוצצת של הצלחה”. 

אך מה אנחנו בעצם מבקשים לעצמנו? 

מה היא הצלחה? האם הצלחה שלי היא הצלחה שנמדדת מול אחרים? נמדדת מול מדדים חברתיים וסטטוס? נמדדת ביני לבין עצמי?

כדי לענות על השאלות הללו אספנו מקצת מההגדרות ‘הצלחה’ המופיעות במרחבי המרשתת: 

  • השגת תוצאה טובה מאוד
  • התבצע היטב
  • עלה יפה
  • השיג את מבוקשו
  • אושר
  • מזל טוב

 בואו ניקח סיטואציה וננסה להבין ממנה או דרכה הצלחה מהי:

יואב הוא בחור נחמד, גר במרכז הארץ, עובד כעצמאי בתחום המסעדנות נשוי ואב לשלושה ילדים. לפני כשנה יואב החליט להכניס את הספורט כדרך חיים והתחיל להתאמן בריצה. לאורך השנה הוא הלך והשתפר ומאימון לאימון (חמישה אימונים בשבוע) נהייה מהיר יותר ורץ למרחק גדול יותר. 

לפני כחודש יואב נרשם למרוץ מאוד נחשב בארץ למרחק של 10 ק”מ.

יום המרוץ הגיע ויואב יצא לדרך, דרך שהייתה לו קשה מאוד אבל בסופו של דבר לאחר כשעה וחצי הגיע לקו הגמר וסיים.

יואב סיים את המרוץ במקום 395 מתוך 400 משתתפים.

זה הרגע לשאול אתכם: האם יואב הצליח?

  • הוא השתתף במרוץ!… האם זו הצלחה?
  • סיים בקושי!… זו הצלחה?
  • הגיע כמעט אחרון במרוץ!… הצליח / לא הצליח? 
  • התאמן חמש פעמים בשבוע!… זה בכלל מדד להצלחה?

האם בכלל ניתן לענות על השאלת ההצלחה בשלב זה? האם יש לנו את כל המידע הנדרש לשם כך?

האמת היא שחסר לנו הדבר המרכזי ואולי החשוב ביותר על מנת לענות על השאלה.

כי כדי להצליח ולמדוד הצלחה – חייבים לדעת מה הייתה המטרה של יואב? מה היה היעד? מה הוא רצה להשיג?

האם הוא שם לעצמו כמטרה להשתתף במרוץ של 10 ק”מ?

האם הוא שם לעצמו מטרה לרוץ 10 ק”מ בפחות משעה ורבע? פחות משעתיים?

האם הוא שם לעצמו מטרה לסיים ולעבור את קו הסיום?

האם הוא שם לעצמו למטרה לנצח ולהגיע במקום הראשון? בעשירייה הראשונה? בחמישים הראשונים?

האם המטרה שלו הייתה בכלל להכניס את הספורט כדרך חיים?

רק באמצעות המענה לשאלות אלה, שהן חלק ממטרות שונות (שייתכן שיואב הציב לעצמו), ניתן יהיה למדוד אם הצליח או עוד לא!  

ולכן, השלב הראשון המרכזי והחשוב ביותר בשאלה: “איך להצליח בחיים?” היא לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצה להשיג? מה המטרה שלנו?

אם המטרה של יואב הייתה להכניס ספורט לחיים אז כבר במהלך השנה האחרונה בה הוא התאמן חמש פעמים בשבוע הוא הצליח – ללא קשר למרוץ שהיה “עוד אימון” בדרך.

על הגדרת מטרות בצורה נכונה ומדויקת כתבנו בספרנו וזהו החוק הראשון ביציאה לכל דרך “חוק הפוקוס”.

אך האם הכול מסתכם בהגדרת מטרה בצורה נכונה ומדויקת?

ברור שלא, “זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק”. גם אם אנחנו יודעים מה המטרה שלנו ואפילו אם אנחנו יודעים מה צריך לעשות – זה לא מספיק. 

ממש כפי שאמר זאת ליאונרדו דה-וינצי:

“התרשמתי בדחיפות רעיון העשייה. לדעת זה לא מספיק – אנחנו חייבים לבצע. לרצות זה לא מספיק – אנחנו חייבים לעשות”.

כדי להצליח, כדי להשיג אנחנו צריכים לעשות!

וכאן לפעמים טמונה המלכודת הגדולה, טמון האתגר הגדול ביותר – הצורך “להניע” לעשייה.

אבל כיצד מגייסים את האנרגיה לביצוע פעולה ראשונית? ולא פחות חשוב מכך… איך אנחנו מביאים את עצמנו לנקודה בה, על מנת לשמר את התהליך, אנחנו משתמשים באותה האנרגיה, וזאת להבדיל מהצורך לגייסה ולהפעילה בכל פעם מחדש. 

בניגוד למשפט המקובל “סוף מעשה במחשבה תחילה”, מעתה נאמר: “תחילת מעשה במחשבה תחילה!”

וכאן אנחנו מבקשים שתכניסו לכיס שלכם שני כללי ‘Do-it’ לשליפה: 

Do-it no. 1: כדי לעזור לעצמנו לגייס את הכוח הנדרש להפעלה הראשונית – מתבקשת היערכות.

ההיערכות משמעותה ביצוע מספר פעולות קטנות ופשוטות מראש כדי לאפשר מינימום של חשיבה  ומינימום של דיבור פנימי מחליש ברגע האמת. 

 Do-it no. 2: הנעתם? אל תורידו את הרגל מהגז… המשיכו לעשות. פעולה המשכית מצריכה פחות אנרגיה, ולשם כך – מתבקשת התמדה

Do-it no. 1: היערכות

באמצעות מספר פעולות קטנות ופשוטות, אותן ניתן לקיים מבעוד מועד נאפשר לעצמנו ברגע האמת מינימום של חשיבה, מינימום של התלבטויות ומקסימום של אנרגיה זמינה הנדרשת לביצוע פעולת ההתחלה. האמת היא, שכאשר נבצע את ההיערכות המוקדמת, מבלי לשים לב נצא כבר לדרך – דרך אשר יוצרת את התנופה הנדרשת להתחלה.

אנחנו מאמינים כי “היערכות מקדימה היא תנאי הכרחי ליצירת התחייבות לביצוע בפועל”

נחזור ליואב ולספורט אותו בחר לבצע – ריצה.

אם יואב יכין את בגדי הריצה שלו וישים אותם ערב לפני ליד המיטה, אם הוא יוציא תוכנית מהאינטרנט או שיפנה למאמן שיכין לו תכנית ויהיה ברור לו מה הוא צריך לעשות, אם יתכנן את הזמן ויכוון את השעון המעורר לשעה הרלוונטית ערב לפני…

יואב עוד לא רץ צעד אחד אך בהיערכות שקיים מראש, ערב לפני, הוא הפך את היציאה לאימון בבוקר לקלה משמעותית.

זה נכון לריצה וזה נכון לכל מטרה אחרת שתבחרו. “היערכות מקדימה היא תנאי הכרחי ליצירת התחייבות לביצוע בפועל”

Do-it no.2: התמדה עושה את העבודה

זה פשוט… אבל לא בהכרח קל. כדי להקל על עצמנו אנחנו צריכים, בצורה עקבית, יום אחר יום, פעם אחר פעם, להמשיך ולבצע את אותן פעולות פשוטות, המשמרות את כיוון התנועה אל עבר המטרה.

איך נצליח לעזור לעצמנו עם הפעלת כוח ההתמדה?

שלושה “טיפים” (שאנחנו קוראים להם “חוקי עזר”):

“טיפ” (חוק עזר) 1 – נזכיר לעצמנו בכל פעם, ואפילו נשים מול עינינו, את הסיבה שלשמה יצאנו לדרך (תמונה, חפץ, סרט, ספר וכל רעיון נוסף).

“טיפ” (חוק עזר) 2 – נקבע ימים ושעות קבועים ונרשום אותם ביומן כחלק מלוח הזמנים וכחלק משגרת היום.

“טיפ” (חוק עזר) 3 – אם היו דברים שעבדו טוב ועזרו לנו ב’התנעה’ – נשמר אותם גם  לשלב ההתמדה (נכין בערב את האוכל שנרצה ליום המחרת, נכין בגדי ספורט בערב לפני השינה, נכניס תזכורת בטלפון בכל שלוש שעות לשתות מים, נשתף חבר או חברה בפעילות עצמה או ברעיון כיצירת התחייבות, נשתף ונפרסם במדיה החברתית וכו’).

לסיכום,

לשאלה “איך להצליח בחיים?” לא ניתן לענות במאמר אחד, לכן בחרנו להביא כאן את מה שמבחינתנו הם שלושת המרכיבים המרכזיים, היסודות שיביאו אותנו לדרך הבטוחה בדרך להצלחה:

  • הצבת מטרה ויעדים ברורים ומדויקים
  • עשייה דרך היערכות מקדימה
  • התמדה, התמדה, התמדה

באם נשכיל לפעול לאור שלושת מרכיבים אלו בתבונה אזי מובטח כי תסללו לעצמכם בצורה טובה את הדרך להצלחה שלכם בחיים.

כתיבת תגובה